רשלנות רפואית בשל נגיף הקורונה

נגיף הקורונה, או בשמו המדעי COVID19, הפך לתופעה גלובלית חריגה אשר לא ניתן להשוות אותה לאף אירוע אחר בהיסטוריה. מנגד, עולם עריכת הדין והמשפטים לעומת זאת בנוי על תקדימים ומקרי עבר שהגיעו לבתי המשפט בישראל. לכן, הוודאות המשפטית שלנו במקרה זה היא קטנה משמעותית ביחס לרשלנות רפואית מסוגים אחרים. עם זאת, גם על נגיף הקורונה חלים דיני הנזיקין והמחויבות לטיפול באופן מיטיבי בחולים המגיעים לבתי החולים ולקופות החולים.

על מנת להתמודד עם הקושי של היעדר התקדימים הנוגעים לנגיף הקורונה, ניתן יהיה לעשות היקשים מתביעות של רשלנות רפואית אשר עסקו בנגיפים ומחלות אשר פרצו בעשורים האחרונים, כמו למשל נגיף האיידס והסארס או מטיפולים ומחלות נדירות בהן הצוות הרפואי לא היה בהכרח מיומן. בהתאם לכך, במאמר זה נשאב השראה ממקרים משפטיים אשר יוכלו לשמש כאינדיקציה לאופן בו יפעל בית המשפט במקרה זה אשר אין לו תקדימים בישראל. במאמר זה נדון תחילה באופן הוכחת רשלנות רפואית באופן כללי, ולאחר מכן נבחן מספר סוגים נפוצים של רשלנות רפואית הנוגעים לנגיף הקורונה וכיצד מומלץ לפעול בהן.

רשלנות רפואית

בטרם נבחן את המקרים השונים חשוב לעבור על היסודות של הדברים הנדרשים להוכחה כשמדובר ברשלנות רפואית. על הנפגע להוכיח שהייתה התרשלות של הנתבע, כי נגרם נזק למטופל ולהוכיח כי ישנו קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לתובע להתרשלות של המטופל. בנוסף ישנו צורך להוכיח חובת זהירות על מנת להוכיח רשלנות, אך ידוע שלרופא יש חובת זהירות כלפי מטופלים ולכן הוכחת יסוד זה הינה פשוטה במקרה שלנו. כלומר כאשר עסקינן בקורונה, צריך להוכיח כי הייתה התרשלות בעת הטיפול במחלה או בשלבים המקדימים לכך, כי נגרם נזק למטופל וכי הנזק נגרם כתוצאה מההתרשלות של הצוות הרפואי.

התרשלות בשל עצם ההדבקה

אחת הסכנות במחלה זו היא היותה מדבקת במיוחד. לכן אחת ההתרשלויות הנפוצות ביותר כתוצאה מהמחלה, אשר כבר עכשיו שומעים על כך בחדשות היא הדבקה בשל מחסור במיגון בבתי החולים, או שימוש לא סטרילי בציוד. דבר זה יכול להתרחש הן בשל העומס הרב על בתי החולים כתוצאה מהמחלה והן בשל התנהלות לא תקינה של הצוותים השונים אשר לא היו קשובים להנחיות. חשוב לדעת כי במידה ותוכח התרשלות מסוג זה ניתן יהיה לקבל פיצוי משמעותי.

בתוך כך, לעיתים קרובות כאשר אדם נדבק ממחלה אשר אין זה סביר כי נדבק בה במקום אחר, ניתן יהיה להפוך את נטל ההוכחה לטובת התובע בטענת נזק ראייתי מאחר ואין הוא יכול לספק את הראיות הנדרשות המצויות בשליטת בית החולים. בית המשפט העליון אשר דן ברשלנות הרפואית בפס"ד 206/89 רז נ. בית חולים אלישע בע"מ קבע כי כאשר היה תיעוד לקוי או שהראיות מצויות אצל בתי החולים, עליהם להוכיח כי הם לא התרשלו ולא ההיפך. כלומר ייתכן ועל עורך הדין לפעול להפיכת נטלים ולדרוש שבתי החולים יוכיחו כי ההידבקות לא התרחשה אצלם ולא להיפך. אסטרטגיה זו יכולה להיות מאד שימושית במקרים בהם מטופל שהה בבית החולים או ביקר במקום ונדבק בסמוך לכך בנגיף הקורונה, או כשידוע כי אדם בצוות הרפואי הינו נשא של הנגיף.

הידבקות במחלות נגיפיות כתוצאה מהתרשלות של צוות רפואי נידונו כבר בפסיקה בישראל בעבר. כך למשל במקרה בו חולה המופיליה אשר קיבל תרומות דם רבות, התגלה כי סובל מצהבת מסוג הפטיטיס C, ובבית המשפט טען כי נדבק כתוצאה מתרומת דם נגועה בנגיף באחד מטיפוליו בבית החולים. המטופל תבע את בית החולים בגין רשלנות רפואית קורונה וטען לנזק ראייתי, וכי על בית החולים להוכיח כי לא נדבק במקום. בית המשפט הסכים עימו ופסק כי על בית החולים לפצות את המטופל לאחר שבית החולים לא עמד בנטל ההוכחה.

במקרה אחר אשר נסוב סביב הידבקות מנגיף ה-HIV אשר מוביל לאיידס, היה חשד להדבקה בנגיף של האחות המטפלת כתוצאה מכך שהרופא בטעות דקר אותה במחט אשר שימשה בעת ביצוע ברית מילה לאדם אשר נשא את נגיף ה-HIV. כתוצאה מכך, עברה המטופלת טיפול מונע של חצי שנה עד שהתברר כי אינה נשאית של הנגיף. בשל ההתרשלות ועל אף שלא נגרם לה נזק לטווח ארוך ולא נדבקה בנגיף, אלא רק בשל הלחץ הנפשי והצורך בטיפול מונע במשך חצי שנה, קיבלה האחות פיצוי של עשרות אלפי שקלים.

ממקרים אלו ניתן להסיק כי ניתן יהיה לקבל פיצוי בגין הדבקה בנגיף הקורונה בבית החולים ומוסדות רפואיים אחרים, ואף יהיה ניתן לדרוש במקרים מסוים כי על בית החולים להוכיח כי נקט בזהירות הנדרשת ולא גרם להדבקה.

 

רשלנות רפואית בשל גילוי מאוחר של הנגיף או בשל טיפול לקוי

סוג נוסף של רשלנות רפואית אשר צפויה להיות נפוצה היא רשלנות באבחון, אשר מובילה לזיהוי מאוחר של המחלה אצל המטופל ולסיבוכים בעקבות כך. רשלנות רפואית בשל גילוי מאוחר של הנגיף מתרחשת לרוב בשל 2 סיבות עיקריות:

  • התעלמות מסימפטומים של הנגיף, תוך הנחה מוטעית כי מדובר במחלה שונה.
  • מחסור בציוד הנחוץ לעריכת בדיקת נגיף הקורונה, כמו המטושים אשר היו חסרים תקופה ארוכה.

לסוג הראשון של התביעות בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט העליון, יש פסיקה עניפה ממחלות שונות בהן הופיעו סימפטומים של המחלה, אך לא נערכו הבדיקות הרלבנטיות. כך למשל בפסק הדין ע"א 7409/00 לוסטמן נגד קופת חולים של ההסתדרות הכללית, אשר דן במקרה בו חולה סבלה מ-AVM אשר לא זוהתה ולא נערכו בדיקות מתאימות בעת תלונתה הראשונה, דבר אשר הוביל לשיתוק בגפיים התחתונות. כאשר המטופלת הגיעה לבדיקות, ביצעו בדיקה אשר יכלה לזהות את המחלה, אך לא ביצעו אותה על כל העורקים וכי באחת מהפעמים שבוצעה הבדיקה היא אף הופסקה בשל חוסר ניסיונו של  הרופא בטיפול זה. בעקבות אי אבחון המחלה במועד, קיבלה המטופלת פיצוי של מעל ל-3 מיליון שקלים. מקרים מסוג זה ישנם אינספור, לצערנו, וניתן להקיש מהם גם במקרים בהם לא נעשו בדיקות קורונה או שנעשו באופן לא מיומן.

יודגש כי ניתן לתבוע גם את הרופא וגם את בית החולים, אך במקרים מסוימים כמו למשל כשישנו מחסור בציוד בכלל בתי החולים כמו מטושים או מכונות ההנשמה, ייתכן וניתן יהיה לתבוע בנוסף את מדינת ישראל כמי שאחראית לרשלנות זו. לזהות הנתבע יש חשיבות מאחר וצפויים תובעים רבים כתוצאה מהנגיף, ולכן ייתכן כי רופאים ובתי חולים קטנים לא יוכלו לשלם את הכספים, בעוד כשמקבלים פיצויים מהמדינה ישנו ביטחון כי הכסף ישולם ואין חשש כי הנתבע יודיע על חדלות פירעון.

סוג נוסף של תביעות רשלנות רפואית בעת הקורונה, הוא טיפול לקוי בחולה. זהו הסוג הקלאסי ביותר של תביעות רשלנות רפואית בהן ועליהן לא נרחיב את היריעה, מאחר והינן מוכרות מאד, אך נציין כי גם כאשר מדובר במחלות נדירות או חדשניות כמו הקורונה, בית המשפט פסק במקרים שונים כי אין מחלות נדירות מהוות לגיטימציה להשתמט מחובת הזהירות הרפואית של צוות המטפלים.

רשלנות רפואית קורונה

סיכום

לסיכום, על אף ההיקפים וההיסטריה בכל הנוגע לנגיף הקורונה, מטופלים עדיין זכאים לטיפול הולם כמו בכל מחלה אחרת, ובמידה ולא קיבלו זאת זכאים המטופלים לפיצויים לאחר הוכחת הרשלנות. יודגש כי ייתכנו מקרים רבים נוספים שלא הוזכרו ומומלץ לפנות לעורכי דין המתמחים בדיני הרשלנות הרפואית כמו משרד דוד פייל ושות' לטובת חוות דעת והתייעצות בנושא במידה והטיפול שאתם או יקירכם קיבלתם היה לקוי, ולו על מנת לבחור באסטרטגיה משפטית נבונה באתר: https://www.df-law.co.il.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram