שירות צבאי הוא חוויה מעצבת עבור רוב הצעירים בישראל, ולאחרונה חשיבותו החברתית גברה בעקבות המצב הביטחוני. אולם לעיתים, בעיות נפשיות מונעות מחלק מהצעירים לשרת בצבא. פטור נפשי יכול להקל על הלחצים של השירות הצבאי, אך יש לו גם השלכות שליליות אפשריות הן על הפרט והן על החברה.
השלכות חברתיות
קבלת פטור נפשי עלולה להוביל לבידוד חברתי. רוב בני הגיל של המשוחרר משרתים בצבא וחווים חוויות מאחדות. כאשר אדם מקבל פטור מסיבות נפשיות, הוא עלול להרגיש שונה ומבודד מקבוצת השווים שלו. מצב זה עלול להוביל לקושי ביצירת קשרים חברתיים ותחושת ניכור. בנוסף, קיים סטיגמה חברתית כלפי מי שמקבלים פטור נפשי. הם עלולים להיתפס כחלשים, פגיעים או כאלה ש"משתמטים" מחובם, מה שתורם לבידוד נוסף. סטיגמה זו עלולה גם לפגוע בסיכויי ההשתלבות שלהם בשוק העבודה.
קשיים כלכליים
שירות צבאי נותן הזדמנויות רבות מבחינה כלכלית, כמו חינוך והכשרה מקצועית, פיתוח מיומנויות וקשרים חברתיים שימושיים בעתיד. מי שמקבלים פטור נפשי יפסידו הזדמנויות אלה, מה שעלול להשפיע על הסיכויים שלהם למצוא עבודה, לרכוש מקצוע ולהתקדם כלכלית. בנוסף, מי שמקבל קצבאות נכות, עקב מצבם הנפשי, יודע שהן נמוכות בדרך כלל ואינן מספיקות לקיום בכבוד. מצב זה מוביל רבים מהם לעוני, קושי כלכלי ותלות בסיוע ממשלתי וקהילתי. הדבר פוגע ברווחתם הנפשית והכלכלית.
השפעה על בריאות נפשית
עצם קבלת הפטור הנפשי מעידה על בעיות נפשיות קיימות. אולם, ויתור על שירות צבאי יכול גם להחמיר בעיות נפשיות בטווח הארוך. חוסר שילוב חברתי, סטיגמה ומצוקה כלכלית הם גורמי לחץ מתמשכים שפוגעים בבריאות הנפש. בנוסף, העדר מסגרת, שגרה ועיסוק יומיומי בצבא עלולים להוביל להידרדרות במצבים של דיכאון וחרדה. שעמום, בטלה והעדר מטרה הם גורמי סיכון משמעותיים להחמרת מצבים נפשיים קיימים אצל משוחררים על רקע נפשי.
סטיגמת המשתמט
לצד כל אלה שקיבלו פטור נפשי משירות צבאי מסיבות מוצדקות, ישנם רבים אחרים שמנסים וכאלה שגם מצליחים להוציא פטור זה בגלל חוסר רצונם לשרת בצבא. חלקם חושבים שזהו בזבוז זמן, אחרים רוצים להתחיל את חייהם הבוגרים כאזרחים ולא חיילים ויש את אלה המתנגדים לשירות צבאי מסיבות שונות, גם אידיאולוגיות. סטיגמת המשתמט מתייחסת לתפיסה השלילית בחברה כלפי מקבלי הפטור מגיוס לצבא מסיבות שאינן מוצדקות. קיימת תחושה רווחת בציבור שחלק ניכר מהפטורים אינם אמיתיים וניתנים על מנת "להשתמט" ממילוי חובה אזרחית. יש שמאשימים את בעלי הפטורים בחוסר מוסריות ואף בחוסר פטריוטיות. הם נתפסים כמי שלא מוכנים "לתרום" ו"לתת כתף" למדינה בעת הצורך. זוהי סטיגמה קשה, שכן היא פוגעת לא רק ביכולת להשתלב בחברה אלא גם בתחושת הזהות והערך העצמי.
מחקרים מראים שרוב המקבלים פטור מסיבות נפשיות אכן סובלים מבעיות נפשיות אמיתיות. אולם, הסטיגמה וחוסר האמון מצד החברה גורמים להם נזק נוסף ומיותר. יש לפעול במרץ לצמצום הסטיגמה על מנת לאפשר לבעלי הפטורים להשתקם ולהשתלב בחברה בכבוד, מבלי לחוש אשמים על מצבם.
